נולדה בבית גן (יבנאל), ישראל
נפטרה בקיבוץ חצור, ישראל

בתם של חנה ואהרון מרמור
אשתו של דב
אימם של רן וענבר

קורות חיים:

שושנה נולדה בכ”ג באלול התר”ץ (16 בספטמבר 1930), במושבה בית-גן (יבנאל). בת לחנה גינזבורג, ילידת וילנה-ליטא, שכל משפחתה (פרט לאח אחד שהיגר לברזיל), המיוחסת למשפחתו של הגר”א, נספתה בשואה ואהרון מרמור, נצר למשפחת בילויים, ממקימי מטולה ומסח’ה (כפר תבור).

שושנה למדה בבית הספר היסודי ביבנאל ומכיוון שהצטיינה בלימודיה, התבקשה לכתוב בטקס סיום, שנערך בעצם ימי מלחמת העולם השנייה, דברים על גורלם של היהודים שנרצחו על-ידי הגרמנים. מספרים שבקרב קהל הנוכחים לא נותרה ולו עין אחת יבשה, כאשר הילדה הקטנה עמדה מול אנשי המושבה וקראה את חיבורה.

לאחר סיום לימודיה עברה לבית הספר החקלאי בנהלל, שם רכשה השכלה וידע בחקלאות. ידע זה הוביל ללא מעט מריבות ומתחים בבית מרמור, מכיוון שבכל חופשה הייתה שושנה נוהגת לבדוק את שדות המשפחה ולהעביר ביקורת על מה שנתפס על-ידה כשיטות חקלאיות מיושנות ובלתי יעילות.

ערב מלחמת העצמאות, כאשר מפקדת חטיבת ‘גולני’ שזה עתה הוקמה, התארגנה מעבר לרחוב של בית משפחת מרמור, לקח אותה אביה בידה (שושנה הייתה בת-16.5) וצעד עמה למח”ט, ממנו ביקש “שמור על בתי”. מאותו היום, בחודש מאי 48′ הפכה שושנה (לאחר הכשרה), לאחת מהקשריות הקרביות של המח”ט. היא עברה את כל מסלול הקרבות של החטיבה וחוותה את מאורעות המלחמה הקשים.

לאחר המלחמה יצאה ללימודי הוראה בסמינר הקיבוצים ומכאן נשכרה כמורה על-ידי אנשי קיבוץ חצור (שחלקם הכירו את המשפחה מבית-גן).

בחצור היה באותם ימים (1956) בחור צרפתי בשם דב, שאיבד את משפחתו בשואה. הבחור שלא היה בקיא בשירתו של אלתרמן (ויש מקום לסברה שגם לא ידע עברית), ביקש משושנה שתסביר לו על המשורר הנפלא. ההסבר היה משכנע וכעבור שנה הם התחתנו, בשעה שהבן הבכור כבר בועט בבטן (רן). שש שנים לאחר מכן, נולדה לשושנה ודב גם בת (ענבר), וכך התהוותה לה משפחת אור-נר.

בהמשך למדה שושנה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב והשלימה לימודי תואר שני בספרות עברית. תמיד אמרה שאם הזמן היה מתאים והקיבוץ היה מאפשר, הייתה ממשיכה ללמוד ומשתלבת בתחום האקדמי. יחד עם זאת, שושנה אהבה אדם ובמשך שנים עסקה בחינוך על גווניו השונים, אך מעולם לא ויתרה על כתיבה ספרותית ושירה. אהבתה למילה הכתובה, הובילה אותה באופן טבעי לספריית הקיבוץ, בה עשתה ימים ולילות. שושנה רצתה שכולם יקראו ויגיעו בדרך זאת לעולמות מופלאים, לחיים עשירים ולידע אין סופי.

בשנת 2013 חלתה שושנה ולאחר פרק זמן קצר נפטרה ב-ז’ בטבת התשע”ד (9 דצמבר 2013).

יהי זכרה ברוך!