נולד  בבוסטון, ארה”ב
עלה ארצה בשנת 1947
נפטר  חצור, ישראל

בנם של שלמה ושרה ברין
בעלה של שמחה ז”ל
בעלה של מרסל
אביהם של יהודה, גיורא, רוני, שלומית ודורון

קורות חיים:

נולד בשנת 1917 בבוסטון בארה”ב בשם סמואל ברין.
בן למשפחה בת 5 אחים ואחיות. בגיל 15 הצטרף לתנועת השומר-הצעיר.
בשנת 1941 התנדב לצבא האמריקאי ונלחם במלחמת העולם-השנייה
באוקיינוס השקט במערכה נגד יפן.
לאחר הצבא, פתח חנות בשמים ביחד עם אחיו היקר לו, כדי לפרנס את המשפחה.
כעבור שנה קיבל את ברכתו של אחיו לעלות ארצה וללכת אחר חלומו.
במשך 11 חודשים השתתף ב”עלייה ב'”, במסגרתה היה יו”ר מחנה הפליטים בקפריסין. אני מצטטת את הפסקה הראשונה שכתב בספר זכרונות בו תיאר את חוויותיו מעליה ב’.
פרקי עלייה ב’ – מיומנו של חלוץ שומר אמריקאי מאת שבתאי ברין:
“אם תצליח להגיע לצרפת ולהתערב בין העקורים במחנות הפליטים אשר הגיעו מגרמניה, יש לך כל הסיכויים שההגנה תדאג לעלייתך ארצה באחת מאוניות המעפילים. כמובן, שזה כרוך בסיכון מסוים וייתכן שתהיה בדרך כחודש ואולי יותר, אולם אם הנך מוכן לנסות הרי זו אחת האפשרויות המעטות של עלייה כיום. טכסיס זה מכונה “עלייה ב'”.
זו היתה כל האינפורמציה שניתנה לי אותה שעה, ובעצם, כל מה שיכול היה מישהו לדעת באותם הימים בארה”ב. ועל יסוד הידיעות הקלושות הללו, שלאחר מכן התברר כי כלל לא היו בגדר עובדות, הגעתי לאותה החלטה שתוצאותיה עבורי היו שנה של תלאות ומאבקים עד אשר הגעתי למחוז חפצי”.
מחוז חפצו היה קיבוץ חצור.
בקיבוץ הוא בנה לעצמו סוכה מחבילות קש עם מדפים מקרשים, ובה כתב את ספר זיכרונותיו.
שבתאי מצא את אושרו האמיתי בקיבוץ לאחר שהחל לבנות את משפחתו, לה היה קשור בכל נימי נפשו ולה הקדיש את כל הטוב הרב שהיה בו.
שבתאי היה חלוץ אמיתי ושותף פעיל ומשמעותי בהקמת הקיבוץ שהיה כה חשוב לו. כל חייו תרם רבות לעשייה, היה פעיל בוועדות רבות ומילא תפקידים חברתיים חשובים על הצד הטוב ביותר.
הקיבוץ, כמו שהוא היום, הרוח שלו, המראה שלו, האנשים שבו, זכו ונהנו מנוכחותו ופועלו של שבתאי.
בכולם הוא נגע, והם היו חלק מחלומו.
שבתאי,
הגעת לגיל 91 ואתה עדיין צעיר ברוחך ובנשמתך.
תמיד מלא סובלנות, מקשיב, מתעניין בסובבים אותך, שופע חום ואהבה.
תמיד שומר על כושר, בין אם בהליכותיך הקבועות בוקר וערב, ובין אם בהתרוצצויותיך סביב נכדיך הרבים.
במעשייך ובנשמתך אתה מופת לכולנו.

אוהבים כל המשפחה