נולדה באוקראינה 
עלתה ארצה בשנת 1960
נפטרה בקיבוץ חצור, ישראל 

בתם של נאום (נחום) ורחל רייזמן
אשתו של צבי ז”ל
אמם של מנחם וזאב

קורות חיים:

רעיה, אמא שלנו.
נולדה ב- 1919 באזור צ’רנוביל באוקראינה, כבת בכורה לרחל ונאום רייזמן. אמה נפטרה מיד לאחר הלידה.
לאחר זמן קצר התחתן אביה שוב, ורעיה גודלה על ידי אם חורגת. כל שנותיה כילדה היתה רעיה עסוקה בהישרדות, פשוטו כמשמעו.
היו אלו ימי ה”קולקטיביזציה” באוקראינה. השלטון פגע פגיעה קשה באיכרים והמשפחה עבדה בכל כוחה כדי להחזיק מעמד. כשסוף סוף רווח קצת מבחינת כמות המזון ותנאי חיים מינימליים, התחילה מלחמת העולם השניה והם נאלצו לנוס על נפשם.
במנוסתם, הגיעו לחיידרקן שבאוזבקיסטן, התיישבו שם והחלו לגדל תפוחי-אדמה. גם שם היו החיים קשים. רעיה היתה אז כבר אשה צעירה. יום אחד, כששמרה על שדה תפוחי האדמה רכובה על סוס, באו כמה בחורים לגנוב מהשדה. אחד מהם היה צבי מרקמן. הוא ראה את הרוכבת הנאה ונשאר לשוחח עמה. רעיה, שמעולם לא שמעה על ציונות קודם לכן, התאהבה בבחור ובהבטחתו לעלות לארץ ישראל ולחיות בקיבוץ. השנה היתה 1943.
17 שנים קשות תחת השלטון הסובייטי עברו על רעיה וצבי ובניהם מנדל (מנחם) וולדימיר (זאב) לפני שהגשימו את חלומם ועלו ארצה. הם הגיעו לקיבוץ חצור הודות לקשר בין צבי ליעקב אשל, בן משפחה רחוק שלו מעיר הולדתו דוקשיץ, שכל הקהילה היהודית שלה הושמד בשואה.
מאותו יום, בשנת 1960, היתה רעיה חברת קיבוץ חצור. היא עבדה בעיקר בבתי-ילדים ובמטבח הילדים. כל שנותיה חיה חיים פשוטים ודאגה למשפחה, לילדים ולנכדים. בשנת 1983 נפטר צבי, ורעיה נותרה בלעדיו והוא חסר לה מאוד.

בשנותיה האחרונות חלתה רעיה במחלת האלצהיימר. המחלה הארורה מחקה אט אט את אישיותה וזיכרונותיה. באמת מגיע לה לנוח סוף סוף.

נוחי בשלום על משכבך, אמא.