נולדה בורשה, פולין 
עלתה ארצה ב 1935
נפטרה בקבוץ חצור, ישראל 

בתם של אברהם ודבורה שדלובסקי
אשתן של ניסים ז”ל
אמם של יואב וטלה

קורות חיים:

רחל נולדה בורשה ב-1919. אביה היה דתי – השתייך ל”מזרחי” אבל אדם ליברלי ולא תבע מהילדים שילכו בעקבותיו. רחל למדה בבית ספר פולני. בבית דיברו פולנית ויידיש. ילדה שהכירה הזמינה אותה לבוא לשחק והביאה אותה לקן השומר הצעיר. כשהיתה בת 9 מתה אמה ואחיותיה ואחיה עלו ארצה. אביה נשא אשה שניה עם ילדים. האחים רצו להביא את רחל לארץ אבל היא לא רצתה להשאיר את האב. הוא היה ציוני ורצה לעלות אבל אשתו לא הסכימה.
ב-1935 רחל עתה עם אביה. הם הגיעו לקיבוץ יגור כי אחותה היתה שם. ביגור היתה חברת נוער גרמנית ורחל הצטרפה אליהם. החברה התחנכה בנהלל ואחרי בחינה בעברית רחל צורפה לבית הספר שם. הוקם שם קן של התנועה – אליהו ארבל בא מחיפה להדריך. אלה היו שנות הפילוג והיו עליהם לחצים להצטרף לקבוצות אחרות, אבל חברות השומר הצעיר – בינהם פרומה ודבורה רצו לחכות לעלית חבריהם מורשה. כשהיה ברור שאלה לא יגיעו הצטרפו לקיבוץ ג’ בראשון.
בראשון התנאים היו קשים מאד לעומת החיים בנהלל. רחל עבדה בפרדסים ובמשק הבית. אחר כך נכנסה לעבוד ב”גביש”. הקיבוץ היה מעורב מאד פוליטית בחיי המושבה. ב”גביש” עבד גם מונקה ושניהם היו חברי ועד העובדים. רחל היתה פעילה בשכונת התימנים.
רחל היתה תקופה בבית-גן ונהנתה מאד משהייתה שם. הצטערה מאוד כשעזבו את המקום. עוד לפני שיצאה לבית-גן התקשרה עם ניסים וכשחזרה משם נשלחה הקבוצה לנגב וניסים היה בין חבריה. כל תקופת ההריון הראשון של רחל ניסים היה בגבולות אבל למרות הפחד מהמקום הרחוק הזה כל הבנות קיבלו את הדין ולא אמרו מילה.
רחל לא הצטערה שעזבנו את גבולות. היא הרגישה שהגיע זמן להתישב במקום קבע. רחל גם רצתה להיות קרובה למקום עירוני כי היה לה חשוב להמשיך בפעולה פוליטית. במשך הזמן עבדה בגדרה, שוב בין יוצאי תימן. בשנים האחרונות חזרה לתקופה קצרה לראשון אבל היתה מוכרחה להפסיק בגלל קשיי תחבורה. בקיבוץ רחל עבדה רב הזמן בחינוך כמעט בכל הגילים.
ניסים נפטר ב-1985 וכמה שנים אחרי זה רחל חלתה ועברה תקופה קשה מאד. נזכור אותה כאדם פעיל ומעורב בחיי החברה והארץ.

יהי זכרה ברוך.