נולדה בקיבוץ חצור, ישראל 
נפטרה בקיבוץ חצור, ישראל 

בתם של משה (ז”ל) ורחל ארנן
אשתו של ברוך
אמם של יאיר, אסתר, שאול וארנן

קורות חיים:

רונית נולדה לפני 57 שנים ב- 9.9.1951.
בת בכורה למשה ז”ל ורחל ארנן. היתה לה, לרונית, גאווה גדולה במשפחתה הרחבה, עם הצד הירושלמי של משה והצד הקיבוצניקי של רחל.
היא גדלה בחינוך המשותף בקבוצת “שחף”.
כבר כשהייתה קטנה הכריזה שהיא תהיה גננת כמו אמא שלה, אך לפני זה הספיקה להיות “יג’ימלית” גאה ב”שומר-הצעיר” בקרית שמונה, ולשרת בצבא כפקידה בפיקוד מרכז.
לאחר הצבא הלכה ללמוד גננת ב”אורנים” והפכה לגננת עם מוטיבציה גדולה ליישם את כל תורות הגן של מלכה הס וגדעון לוין.
היא היתה גננת קשובה, מבינה ותומכת, ובשלב מאוחר יותר הפכה למורה מיוחדת בכיתות יסוד.
בבית-הספר “גני-הלל” היתה אחראית על שילוב הילדים האתיופיים, נושא שהתמסרה לו בכל מאודה ודרכו הגיעה לעבוד בשנים האחרונות בעמותה לקידום החינוך.
גם כשעבדה מחוץ לקיבוץ המשיכה לשמור על קשר עם הבית דרך אחראית לחינוך הבלתי-פורמאלי, הכנת ילדי הגן לכיתה א’ ולאחרונה, ריכוז ועדת-בנים.
הרומן עם ברוך מקבוצת “סלע” התחיל רק במהלך הצבא למרות שהבנות מ”שחף” תמיד אהבו את הבנים מ”סלע”. הזוג היחיד ששילב בין הקבוצות היו ברוך ורונית.
נולדו להם ארבעה ילדים: יאיר, אסתר, שאול וארנן.
כאשר היו יאיר ואסתר קטנטנים יצאה המשפחה לשליחות בצ’ילה. רונית עם שני ילדים קטנים, ללא שפה, נהפכה עד מהרה לכוח עזר רציני לברוך ומורה ומחנכת של כיתות א’ ו-ב’.
לאורך כל השנים תמיד שאפה להתקדם וללמוד בתחומים שונים: חינוך, קבלה, צילום, משאבי-אנוש.
תמיד הביעה את דעתה בצורה נחרצת וישירה.
ובין לבין הצליחה גם לשלב את אהבתה הגדולה לטיולי בארץ ובעולם, ברגל, באופניים או במטוס. טיולים עם ברוך, טיולים עם חברים וטיולים עם הילדים.
רק לפני שנה טיפסה המשפחה למרומי ההימליה.
רונית ידעה ליצור קשרים בלתי רגילים עם אנשים, ילדים, צעירים וקולגות לעבודה. קשרי החברות האלו מבנות “שחף” הנאמנות ועד לחברי העמותה הנפלאים ליוו אותה בחודשי המחלה, ונתנו לה תמיכה וחיזוק של אהבה.
היא תישאר איתנו תמיד.

יעל שפי ומיה כץ