נולדה בבוסטון, ארה”ב
עלתה ארצה בשנת 1946
נפטרה בקיבוץ חצור, ישראל

בתם של רחל וחיים שטילר
אשתו של בני ז”ל
אימן של רחלי ורותי

קורות חיים:

רוחמה קלברש נולדה בינואר 1920 למשפחת שטילר – משפחה ששורשיה בעיירה
קוריץ בפולין. בגלל קשיים כלכליים היגר אביה לארה”ב, כאשר השאיר את אשתו ואת
אחיה הבכור בפולין שהגיעו אליו רק לאחר שהתחיל להתבסס. בארה”ב נולדו בן נוסף
וארבע בנות – רוחמה השלישית ביניהן.
בבוסטון עבד אביה עם עגלת רוכלים, ובהמשך, כשהרוויח יפה הצליח להקים
שתי חנויות רהיטים. הוריה דיברו יידיש בבית, והילדים דיברו אנגלית בבית הספר
וברחוב. הבית היה מסורתי אם כי לא אדוק, והמשפחה היתה ציונית. רוחמה למדה בבתי ספר
עבריים מגיל תשע. כל ששת הילדים סיימו בית ספר תיכון, אך רק רוחמה ואחד מאחיה
המשיכו לאוניברסיטה – רוחמה התקבלה לאוניברסיטה היוקרתית רדקליף.
בגיל 17 רוחמה הצטרפה לתנועת השומר הצעיר (בני ושבתאי ברין היו חברי
הקן בבוסטון מספר שנים לפני-כן). עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הבנים של קן
השוה”צ גויסו והבנות ניהלו את התנועה. רוחמה נשלחה על ידי התנועה לשיקאגו
וללוס אנג’לס להקים ולנהל את קיני התנועה.
אחרי המלחמה רוחמה חזרה לחוות התנועה בליברטי, וב-1946 עלתה ארצה,
לקיבוץ ארץ ישראל ג’ בראשון לציון. מאוחר יותר היא ציינה שהפגישה שלה עם הקיבוץ
היתה משמעותית יותר מאשר הפגישה שלה עם הארץ.
בשנת 1948 רוחמה ובני נישאו. ב-1951 נולדה בתם הראשונה רחלי, וב-1960
רותי בתם השנייה.
בשנות ה- 60 המוקדמות לחצור היה מוסד חינוכי עצמאי בו היתה רוחמה
המורה לאנגלית. עם הקמת מוסד “צפית” בכפר מנחם, בתחילת שנות ה-70, רוחמה
הצטרפה לסגל ההוראה והיתה מרכזת מקצוע האנגלית הראשונה של המוסד.
בד בבד עם הוראת האנגלית ב”צפית” רוחמה יצאה לאוניברסיטת
בן-גוריון שבנגב כדי להשלים את לימודי התואר הראשון שנקטעו כאשר היא עלתה ארצה.
תוך כדי הלימודים היא התבקשה לכתוב ספר להוראת האנגלית לדוברי עברית, ובשנות 1974
ו-1976 יצאו שני ספרים מבית הדפוס של אוניברסיטת תל אביב – English for Speakers of Hebrew לכיתות י”א ו-י”ב. ספריה אלה היו בין הראשונים שהתמקדו
בהוראת האנגלית דרך הטלוויזיה.
בשנות ה-80 סיימה רוחמה ללמד במערכת החינוך. עם היציאה לפנסיה רוחמה
המשיכה ללמד אנגלית בצורה אינדיווידואלית ועזרה לבעלי תפקידים שידיעת האנגלית היתה
חשובה לעבודתם. כמו-כן, רוחמה עבדה בענפים שונים בקיבוץ. בשנים אלה היא היתה פעילה
בצוות ההקמה של “המדרשה לעיון ובירור” – מפעל חצורי שהיה לדוגמה בכלל
התנועה הקיבוצית.
ב-1982 נולד נכדה הראשון אדם, וב-1985 נולדה כרמל. לפני מספר חודשים
נולד נינה הראשון – ג’ק.
בני נפטר ב-2003, ורוחמה, שנלחמה בבעיות עיניים וידיים במשך שנים
נשארה לבד. לפני כמעט עשור היא עברה למרכז הבריאות ונוכחותה החזקה של פעם חדלה
להיות מורגשת בחצר הקיבוץ.

יהי זכרה ברוך!