נולד בצ’כיה 
נפטר בקבוץ חצור, ישראל 


בנם של ריכרד ורגינה בוקסבאום
בעלה של דורה
אביהם של ריקרדו ודני

קורות חיים:
קורט, אחרי פטירתך מצאנו מכתב שנכתב לפני כמה שנים, שבו ביקשת לא לקרוא הספדים בהלוויתך. אנחנו מרגישים צורך בכל זאת להגיד כמה מילים על קורותייך, במיוחד שרמזת לנו באותו מכתב שאנשים לא יודעים הרבה עלייך.
קורט נולד ב- 1922 בצ’כיה. בגיל 15 הוא נשלח לבדו ללימודים באנגליה. זה היה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והוא השאיר בצ’כיה את כל המשפחה – הורים, אחות, דודים ובני דודים. חוץ משני בני דודים כולם נספו בשואה. השנים באנגליה היו קשים. הוא לא הספיק לסיים את הלימודים בגלל חוסר אמצעים כספיים. הוא נאלץ לעבוד בכל מיני עבודות כדי להבטיח שיהיה לו מקום לישון בלילה וקצת כסף לאוכל בסיסי. ב- 1949, קורט עלה ארצה והגיע לקיבוץ נען. שם פגש את דורה, שהיתה בגרעין מצ’ילה. הם התחתנו ב- 1950 ושנה אחרי כן נסעה לצ’ילה לבקר את הוריה. בצ’ילה נולדו ריקרדו ודני ובכל התקופה הארוכה חלמו לחזור לארץ. בשנת 1970 והמשפחה עלתה ארצה והגיעה לחצור. ב- 1975 קורט עבר ניתוח. טעות מצערת בניתוח השאירה אותו עם כליה פגומה. הוא נאלץ לשמור על דיאטה חריפה במשך כמה שנים. בסוף 1989, כשמצבו הבריאותי החמיר, הוא התחיל לעבור דיאליזה שלוש פעמים בשבוע. קורט אף פעם לא התלונן על הקושי והכאבים, והשתדל להמשיך חיים רגילים ככל האפשר.
אהבת חייו של קורט היתה ספרים. אחרי שנים של עבודה באמן הוא התחיל לטפל בספרים באנגלית, ספרדית וגרמנית בספריית הקיבוץ. הוא תמיד ידע להמליץ על ספרים וידע מה ימצא חן בעיני הקוראים באנגלית וספרדית.
בחודש האחרון מצבו הבריאותי הדרדר וכבר ראינו קורט אחר. הכוח אזל והלב לא פעל. כשהגוף שלו התמלא בנוזלים והיה לו מאוד קשה לנשום, אשפזו אותו בבית החולים וניסו לעזור ולאזן את המצב. מצבו המשיך להידרדר ואחרי כמה ימים ידענו שאין מה לעשות. החלטנו להביא אותו הביתה כי ידענו שזה היה רצונו.
בפתח הבית הוא קצת חייך והבנו שעשינו את הדבר הנכון בשבילו.
קורט, הימים האחרונים היו ארוכים וקשים. קיבלת את כל העזרה שהיה אפשר לתת ותמיד היינו לצדך. נלחמת ונאבקת בכל כוחך עד לרגע האחרון. ביום רביעי בלילה נשמת את הנשימה האחרונה והסבל נגמר. עכשיו תוכל לנוח בשקט, בלי כאבים. אנחנו, המשפחה, מתגעגעים אליך ונפרדים ממך באהבה.

יהיה זכרך ברוך!