נולד בורשה, פולין 
נפטר בקבוץ חצור, ישראל

בנם של משה ופרלה פיירמן
בעלה של מטי 
אביהם של נעה, אריה ופנינה

קורות חיים:

סשה נולד בשנת 1918 בורשה, כבן יחיד למשפחה אמידה מאד. אביו, משה, בעל עסקים בתחומי הטקסטיל וההלבשה, עסק גם בכתיבה בעיתונות המקומית בסגנון ליברלי לגבי אותה תקופה. סשה גדל והתחנך כילד שלא חסר לו דבר, אם גם חולני במקצת.
כבר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה החלו התנכלויות לאביו ולמשפחה, הן מפאת היותם יהודים בעלי מעמד כלכלי גבוה והן מפאת הנימה הליברלית של כתיבת האב.
בפרוץ המלחמה עזבה המשפחה את הבית, הרכוש והעסקים והחלה בבריחה מזרחה לכיוון רוסיה, תוך כדי סבל רב ובעיות בריאות קשות. תוך חדשים ספורים ובעיצומה של המלחמה נפטרו שני ההורים זה אחר זה.
סשה נותר לבדו ולמיטב ידיעתו ללא קרוב בעולם. הוא הצטרף לצבאו של הגנרל אנדרס ונדד עם הצבא ברחבי רוסיה, אפגניסטן, אירן והלאה, לכיוון המזרח התיכון עד הגיעו לארץ ישראל.
בארץ הוא יצר קשר עם אנשי ההגנה וחברי רמת השופט ובעזרתם ערק מהצבא והגיע לרמת השופט. כאן הכירו סשה ומטי זה את זה נישאו. לאחר זמן קצר החליט לנסות את חיי העיר ועברו לזמן מה לנהריה. לאחר מכן כפשרה זמנית, עברו למושב השיתופי כפר חיטין. בסופו של דבר החליטו לחזור לחיי קיבוץ והגיעו לחצור.
בחצור השתלב סשה בעבודות החשמל, בו עסק שנים רבות ואף השתתף בהשתלמויות ולימודים על מנת לשפר את ידיעותיו במקצוע. בשנים מאוחרות יותר עבר למפעל וגם שם עבד זמן רב.
לסשה היו ידי זהב; בזמנו הפנוי עסק במלאכות אין ספור. דירתו היתה מרוהטת ומקושטת בחפצים רבים מעשה ידיו. כמו כן עסק בצילום והקדיש לתחביב זה זמן ומאמצים רבים. הוא אבה מאד את העיסוק בצילום ושאף להגיע לרמה מקצועית גבוהה ככל האפשר.
הוא ידע ליצור קשר יפה ובלתי אמצעי עם ילדים בכלל, וכמובן עם נכדיו בפרט. עיניו המחייכות וקולו הרועם העמוק הקסימו אותם.
מטי וסשה בנו בית חם ומשפחה מלוכדת לילדים. ביתם היה כעין מרכז משפחתי לקרובים שבחוץ ולחברים וידידים רבים.
בשנות חייו האחרונות הוכה סשה מכות קשות מאד, הן פיזית והן נפשית, והוא איבד הרבה מדמותו המוכרת. מחלתה של מטי אך הוסיפה סבל כבד נוסף.
אוהביו יזכרו אותו בקולו הבס הרועם; בעיניו הכחולות מחייכות; חובב מוסיקה טובה; משקה טוב; טיול מרתק עם אתרי צילום עניינים; סבא נהדר, איש משפחה מסור; פעיל, חרוץ, יוצר ועסוק. אדם.

אריה פ.