נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה
עלה ארצה בשנת 1963
נפטר בקיבוץ חצור, ישראל

בנם של אדלה וצבי קופרמן
בעלה של ז’קי
אביהם של איל, שיפי, זהר ועדי

קורות חיים:

מיכאל נולד ב-18.2.47 בבואנוס איירס שבארגנטינה.
בשכונה שבה גרה המשפחה שררו חיי שכנות טובה והילדים שחקו יחד במחבואים, כדורגל, גולות ומלחמות אבנים.
מיכאל למד בבית ספר ממלכתי לבנים, ולאחריו בתיכון מקצועי למורים.
מגיל 12, עזר לאבא שלו, צבי, בעבודות תפירה ובהמשך עבד אתו בחנות הבגדים.
בשנת 1963 עלתה המשפחה לארץ.
המשפחה הגיעה לאולפן בחצור, ועם סיום האולפן החליטה להמשיך ולגור בקיבוץ.
מיכאל הצטרף לקבוצת “דגן” ולמד במוסד החינוכי בחצור את כיתות י”א וי”ב.
הוא התגייס לצבא בשנת 1965 ושירת בחיל התותחנים, השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.
בקיבוץ הוא עבד בענף ההודים, ואחר כך יצא לשנת שירות בשדה יואב, כדי לעזור בהקמת ענף ההודים שם.
מיכאל נישא לז’קי, והם הקימו יחד משפחה. גידלו את איל, שיפי, זהר ועדי.
בשנת 1982 עזבו מיכאל וז’קי את הקיבוץ ועברו לקצרין לשלוש שנים. שם הרבתה המשפחה לטייל ובשבתות קיציות לאכול ארוחות צהרים בכנרת. לאחר שלוש שנים הם חזרו לקיבוץ.
מיכאל עבד בקיבוץ כשרברב ולאחר מכן עבד שנים באומן בתפקידים שונים. הוא היה איש עבודה ואיש משפחה.
ב-2008, בעקבות תאונת עבודה, הוא נאלץ לעזוב את אומן.
את שנות הפנסיה, הוא בילה בחיק המשפחה. הוא נסע לטייל עם ז’קי במרוקו ולבקר את הנכדים בשוויץ. מכאל אהב מאוד לאכול במסעדות, לנסות מאכלים חדשים, ביחוד כאלה עם בשר, הוא היה אוהד כדורגל נלהב של נבחרת ארגנטינה, מעשן מושבע וציניקן מופלא.
יהי זכרו ברוך