נולד בניו-יורק, ארה”ב
עלה ארצה ב 1946
נפטר בקבוץ חצור, ישראל
בנם של אידה ודוד רוזן
בעלה של לאה ז”ל
אביהם של עקיבא, אורן וראובן
קורות חיים:
מולי נולד בברוקלין, ניו-יורק בשנת 1918. הוריו הגיעו לארצות הברית מרוסיה בגיל צעיר. לסבו היה מפעל לייצור חבלים בקרבת העיר גומל. אביו היה טכנאי שיניים ונפטר כשמולי היה בן 24.
הוא למד בבית הספר היסודי והתיכון בברוקלין. בתיכון הוא השתתף בחוג לגיאולוגיה ושם התחילה משיכתו לאבנים ומינרלים. לאורך כל חייו הוא המשיך לטפח את אוסף המינרלים שלו על-יד איסוף בשטח והחלפות עם אספנים אחרים בעולם. בשנים האחרונות הוא החל להתעניין בעיקר במינרלים פלואורסנטים וחברים וילדים רבים זכו להזמנה לראות את התצוגה המרהיבה שהקים בחדרו.
במרתף משפחתו בברוקלין נהגו להיפגש חברי השומר הצעיר מקבוצתו של דב – אחיו הבוגר, ובעקבותיו גם מולי הצטרף לתנועה בגיל צעיר, ואחר כך היה מדריך וראש קן מנהטן.
בתקופת ההכשרה הוא פגש שוב בלאה – אותה הכיר, ומאז התחילו חייהם המשותפים ביחד. באותה תקופה הוא עבד במספר מפעלים בתחום המתכת. הוא גויס לחיל האוויר האמריקאי כשארצות הברית נכנסה למלחמה ושירת כחמש בטייסת מפציצי B-24 שהיתה מוצבת בצ’רינולה, איטליה. מכאן החל עיסוקו בנשק.
עם סיום המלחמה והשיחרור הוא עלה ארצה להצטרף ללאה ולקיבוץ. כאן הוא עבד בעבודות שונות ב”אמן”, כמרכז האולפן, במחסן וכאחראי על המתנדבים. תקופה ארוכה הוא ניהל את מחסן התבואות ורכש את מקצועו בהכנת תערובות והזנת בעלי החיים במשק-העופות, הכבשים והפרות. העבודה היתה אצלו תמיד ערך חשוב והוא התמיד בה עד יומו האחרון. במשך השנים נולדו שלושת הבנים: עקיבא, אורן וראובן.
הוא היה אהוב על כל קרובי משפחתו ומכריו בגלל צניעותו, יושרו, מסירותו וטוב ליבו. מאז שלאה נפטרה, נראה היה כי חלק ממנו מת עמה. הוא נפטר ב- 22 באוגוסט, בדיוק ביום השנה לפטירתה.
יהי זכרו ברוך!