נולד בפריז – צרפת 
עלה ארצה בשנת 1953
 נפטר בקיבוץ חצור – ישראל

בנם של אסתר ומשה
בעלה של בת-עמי ז”ל
אביהן של צפרא ויפעת

קורות חיים:

חנן נולד בפריס בשנת 1933, אח קטן לשני אחים. אביו נפטר כאשר היה בן שנתיים וחצי. אמו התחתנה שנית עם אלמן שלו ארבעה בנים, כולם בוגרים מחנן. הם טיפלו בו וגם הציקו לו. למשפחה היה מפעל לעיבוד פרוות והם גרו ברובע היהודי. חנן היה שובב גדול, ולא פעם קיבל מכות. המשפחה ניהלה אורח חיים דתי מסורתי.

כאשר פורצת מלחמת העולם השנייה, המשפחה מתפנה לכיוון נורמנדי. במשך המלחמה נדד חנן עם משפחתו בין מקומות מקלט שונים. לקראת סוף שנת 1940 המשפחה מוצאת מקום בכפר מחוץ לליון, ושם הם נמצאים עד אוגוסט 1944. כאשר הגרמנים יוצאים הם חוזרים לליון.

חנן חוזר לבית-ספר. הוא לומד בבית-ספר מקצועי לטקסטיל, ונמשך לצד הטכני של מיכון האריגה. מצטרף ל”שומר-הצעיר” ופוגש מדריך שכובש את לבו עם החומר שהוא מלמד. ההורים חזרו לפריס וחנן נשאר בליון. בשנת 1949 הוא נוסע לסמינר של “השומר-הצעיר” בארץ ישראל. לאחר שחזר להמשך לימודיו בצרפת, ניסה להקים קן של “השומר-הצעיר” בליון. עם גמר הלימודים עבד במקצועו עוד כשנה, והמשיך להיות פעיל ב”שומר-הצעיר”.

לארץ חנן הגיע בגיל 20 והתחיל לעבוד בקיבוץ חצור היכן שהיה נחוץ, כיוון שהרגיש שהוא צריך לתת מה שאפשר.

את בת-עמי, שבאה מקיבוץ גזית, הכיר בנופש רווקים בנתניה.

בתחילה גרו בחצור, אחר-כך בקיבוץ גזית, ושם גם נולדה צפרא, בתם הבכורה. לאחר זמן מה, חנן יוצא עם משפחתו לשליחות בתנועה בצרפת. בתום שנתיים הם חוזרים לקיבוץ גזית, מצטרף לפלחה, ויפעת נולדה.

חנן מאוד רוצה לחזור לחצור ומשכנע את בת-עמי. כאן הוא חוזר לפרדס ויוצא ללימודים למשך שנתיים וחצי, שהסתיימו עם פרוץ מלחמת יום-כיפור. חנן עובד בפרדס ומרכז את ענף הזיתים.

בגיל 47 עובר ל”אמן”, שם הוא מרגיש שחזר למקצוע שלמד בבית-הספר, והיה מרוצה מאוד.

חנן הוא איש ספר ותמיד עסק בלימוד, בענייני אקטואליה, וכל הזמן בדק ולמד דברים חדשים. כל דבר שחנן עסק בו היה מנסה לעשות את הטוב ביותר שהוא יכול, וכך גם עם משפחתו.

חנן אהב מאוד את משפחתו, הבנות ואת בת-עמי, והיה מסור להן בכל נפשו. עד יומו האחרון עסק בלימודים ובעזרה לבנות ולנכדים.

יהי זכרו ברוך!