נולדה בבוידן, בולגריה 
עלתה ארצה בשנת 1935
נפטרה בקיבוץ עין המפרץ, ישראל 

אשתו של יהודה ז”ל
בתם של שרה ושמורל
אימן של דליה ז”ל, אסתר ואילנה

קורות חיים:

נולדה בשנת 1915 בעיר וידין בבולגריה.
הייתה הבת הצעירה במשפחה, אחות לשני אחים בוגרים ממנה.
למדה בבית ספר עברי עד כיתה ד’ ואחר כך בבית ספר עירוני עד כיתה יא’.
גדלה בבית ציוני ובגיל צעיר הייתה בתנועת “מכבי”.
בגיל 17 הצטרפה לתנועת “השומר הצעיר”.

בשנת 1930 אחיה הגדול עלה לארץ והיה ממקימי מושב בית-חנן.
ב- 1932 עלה אחיה השני לארץ והיה חקלאי במשק הפועלות “עינות”.
בהמשך עלו הוריה והצטרפו לאחיה בבית-חנן.
חנה נשארה בהכשרה החקלאית בבולגריה מכיוון שאי-אפשר היה לצרף אותה לרישיון של הוריה.
ב- 1935 חבר שלה מהתנועה קיבל רישיון עליה ויכול היה לצרף אליו מישהי אם יתחתן אתה פיקטיבית. וכך היא עלתה לארץ והייתה בקיבוץ “כרית” – כפר- מנחם היום.

את יהודה הכירה בהכשרה בבולגריה. הוא עלה לארץ כשנה אחריה, ושניהם עברו לגור בבית-חנן ועבדו שם בחקלאות. לאחר זמן מה התחתנו.
ב- 1937 עברו לגור במושב שיתופי כפר חיטים שהיה מושב של עולי בולגריה.
הם גרו שם בתנאים קשים, ברפתות בלי מים וחשמל אך עם הרבה ציונות . שם נולדה ביתם הבכורה דליה.
בהמשך כשהתנאים השתפרו נולדו גם אסתר ואילנה.
הם גרו בכפר חיטים כ- 20 שנה בערך, ואז ב – 1956 הייתה עזיבה גדולה במושב בגלל מצבו הכלכלי והחברתי שלא היה טוב.

הם החליטו לעבור לקיבוץ חצור כי שם היו להם חברים שהיו איתם בתנועת ה”שומר-הצעיר” בבולגריה.
בחצור חנה עבדה כל השנים בבתי ילדים וגידלה דורות של ילדים לתפארת, בשמחת חיים, מסירות ואהבה גדולה.
בפנסיה עבדה בקומונת ילדים, וכל השנים למדה בחוגים שונים בבאר-טוביה, שמרה על כושר והייתה אכפתית ומעורבת בחיי הקיבוץ. הייתה אישה חברותית ונוחה לסובביה.
חנה ויהודה היו מטיילים הרבה ברחבי הארץ חורשים אותה ברגליהם.

ב- 2006 יהודה נפטר, ובימיו האחרונים היא טיפלה בו במסירות גדולה.
חצי שנה לאחר מכן נפטרה ביתה הבכורה דליה, מה שהעציב אותה מאד, כי היה ביניהן קשר מיוחד.

ב- 2009 כשכבר היה קשה להיות לבד בבית עברה לגור בבית המוגן בעין-המפרץ. שם חייתה כ- 5 שנים.

נפטרה ב – 15.1.14.

יהיה זכרה ברוך!