אנני סגל נולדה ברוסיה. היא היתה הבת הבכורה במשפחה בת ארבעה ילדים. אמה היתה אשה חולנית ובגיל צעיר התחילה אנני לטפל במשפחתה ולגדל את אחיה הקטנים. המשפחה עברה לאנגליה ושם היא התחתנה עם בן דודה חיים סגל. נולדו לה ארבע בנות. אחת נפטרה בטרם מלאה לה שנה וגם שתיים אחרות היא ליוותה לעולמן.
אחרי עלייתה של בתה לילי באה יחד עם בעלה כמה פעמים לבקר בארץ ובקיבוץ. היא למדה להכיר את המקום ואת האנשים ונהנתה מחברת משפחתה ונכדיה. לאחר פטירת בעלה ניסתה אנני סגל להישאר בביתה באנגליה כשהיא מרותקת לכסא גלגלים. היא נאלצה לבסוף לוותר על עצמאותה וב- 1965 עלתה ארצה ובאה לקיבוץ.
יושבת על כסא הגלגלים שלה ידעה לקשור שיחה נעימה עם מי שהתעכב לידה. בימים קרירים ויפים יושבת היתה בפתח חדרה, נהנית מהנוף ומהצומח ומכל הסובב אותה. ובערבים, בחדרה המקושט מזכרות מימים עברו ופמוטי ביתה היהודי בגולה, אמרה בשקט: “אינני צריכה כלל להתאונן – לי ילדים מסורים, נכדים ונינים”.
