נולד בג’נווה, שוויץ
עלה ארצה בשנת 1953
נפטר בקיבוץ חצור, ישראל

בנם של דורה ולאו פודר
בעלה של אילנה
אביהן של אלישבע ועינת

קורות חיים

דב נולד בשם רוג’ה ב 15 בפברואר 1932 בג’נבה שבשוויץ, בן בכור לדורה ולאו. ההורים ציוניים ומחליטים בשנת 1933, כשדב בן שנה, לעלות לארץ ישראל.  הם גרים בנווה שאנן דב הולך לגן והאב לאו עובד בבית החרושת “נשר”

כפי שדב כתב בזיכרונותיו “אבא היה חשמלאי, לא רצה לעסוק במסחר והיה לפועל, לאיש מקצוע. מימוש עצמי והגשמה. לפי התיאורים החיים בפלסטין דאז היו קשים ובמיוחד למי שבא משוויץ”
בספטמבר אותה שנה מצטרפת אחות קטנה מרים. ה”צברית” של המשפחה.
לאחר מספר שנים חוזרים לשוויץ, דב מתחיל כתה א’ ואז המשפחה עוברת לצרפת לעיירה קטנה ליד גרונובל שם מוצא האב לאו עבודה במפעל לייצור אלומיניום. 1939 המשפחה מתרחבת ומצטרף האח מקס.
פורצת המלחמה ובשנת 1941 המשפחה חוזרת לשוויץ. הפרנסה מצומצמת והמשפחה גרה בקומת הגג של הבית של סבתא לאה.
1945, דב חוגג בר מצווה, ובנאומו בבית הכנסת הוא קורא ליהודי ג’נבה לעלות לארץ ישראל.
דב נכנס לתנועת השומר הצעיר ומגלה את עולם תנועות הנוער שיהפוך לחלק בלתי נפרד ממנו עד יומו האחרון.
כפי שכתב “הקבוצה הפכה להיות בית שני, אולי אף ראשון. כל מה שיהפוך במשך השנים להיות תפיסת העולם שלי מתגבש בפעילות בקבוצת ‘קדימה’ “.
דב לא סיים בית ספר ויצא לעבוד לעזרה בפרנסת המשפחה.
בשנת 1951 כחבר בהנהגה הראשית בקן ג’נבה הוא שותף בהכנה של מופע לציבור הרחב של שירים חסידיים, שבא להביע תגובת מחאה לתקופה קשה של התנועה בחו”ל עקב מחלוקת חריפה בין מפא”י למפ”ם ומסע השמצות –  “קומוניסטים” “כופרים בדת”….
שנת 1952 יוצא דב במסגרת גרעין שוויצרי להכשרה בדרום צרפת לקראת העלייה לארץ, שם פוגש את אילנה שהגיעה כחברה בגרעין צרפתי. דמותו הכריזמטית כמנהיג משכה את עיניה וליבה.
בשנת 1953 חודש אפריל עולים על האוניה בדרך ארצה ומגיעים לחופי חיפה ערב יום העצמאות. השלטונות לא נותנים לרדת מהאוניה ואת מסיבת יום העצמאות הראשון שלהם הם חוגגים על הסיפון, כשדב אחראי על הטקס.
דב שייך לגרעין שאמור להשלים את קיבוץ גבולות אך התנועה מבקשת ממנו להצטרף לגרעין  הצרפתי בקבוץ חצור והוא…. מקבל את דין התנועה.
מגיעים לקיבוץ, פה שמעו שדב ואילנה הם זוג ומכינים להם חדר משותף.
1952 הגרעין מתגייס לנח”ל, דב בעל כושר לקוי אך מבקש לעשות את הטירונות עם חברי הגרעין, הטירונות נמשכת 6 חודשים.
דב משתחרר חוזר לקיבוץ ועוסק בהדרכת סטודנטים ועובד בשלחין עם שלמה ברקאי.
חודש מרץ מחליט הקיבוץ שעל דב ואילנה להתחתן ולמרות העקרונות של דב – נגד!
הם מתחתנים.
1956 נולדת הבת הבכורה אלישבע.
דב עושה תורנות במטבח העבודה קשה, סירים ענקיים לשטוף על הריצפה ודב מטר שמונים ושישה ס”מ מתקשה ומבקש להחליף את התורנות למקום אחר. כך מגיע לעבוד בגן – מטפלת של קבוצת “עומר”.
1958 – המשפחה יוצאת לשליחות בטוניס ומגיעה בחודש אוקטובר לאחר שהייה של מספר חודשים אצל הסבים בשוויץ כך שאלישבע תלמד צרפתית ותשכח את העברית.
1962 המשפחה חוזרת לארץ לקבוץ חצור, דב נכנס לעבוד בהנהלת החשבונות, ובהמשך יהיה מנהל הנהלת החשבונות.
1963 המשפחה מתרחבת ומצטרפת עינת אחות לאלישבע.
1968 מתמנה דב למזכיר הקיבוץ המזכיר הצעיר ביותר שהיה.
1969- נוסע דב בשליחות מפ”ם למספר חודשים לפריס, ובחודש מאי מצטרפת המשפחה עד סוף הפעילות באוגוסט 1972.
בשנת 1974 מתמנה דב למזכיר קבוץ  קדנציה שניה.
שנת 1977 יוצאים דב אילנה ועינת לשליחות בפעם השלישית, פעם שנייה בפריז מטעם מפ”ם.
בשנת 1978 נרשם דב ללימודים אקדמיים בבית הספר למדעי החברה ובפעם הראשונה בחייו מחזיק בגאווה גדולה בתעודת סטודנט.
בשנת 1980 מקבל דיפלומה( תעודת סיום) נושא עבודת הסיום  היה “הפשרה הטריטוריאלית בפוליטיקה הישראלית” – Le compromise territorial dans la politique israelienne
בנובמבר אותה שנה חוזרת המשפחה ארצה לקיבוץ.
1981 נבחר דב למרכז ועדת חברה. נושא החבר כפרט בחברה הקיבוצית, הערבות ההדדית, השותפות והאחריות הכוללת והפרטנית הייתה בראש מעייניו העסיקה וליוותה אותו בכל מהלך חייו כחבר קיבוץ.
1985 נבחר בפעם השנייה לרכז ועדת חברה והרגיש גאווה ואחריות גדולים.
1986 מתמנה לנציג מפ”ם בסוכנות היהודית ובהנהלה הציונית.
1992 בחודש יוני לאחר מערכת בחירות אינטנסיבית ולא פשוטה נבחר דב לקדנציה נוספת כנציג בהנהגה הציונית העולמית.
שנה לפני כן הופך דב לסבא, התפקיד אותו הכי אהב מרגע זה ועד יומו האחרון היה סבא גאה לששת נכדיו.
דב יצא לשליחות נוספת בפריז ושימש נציג הסוכנות באירופה.
בשנת 2000 התמנה למנכל גבעת חביבה בתקופת משבר קשה, כדי לעזור ולהתגבר על הקשיים.
היה חבר בברית העולמית ובהנהלה הציונית.

דב היה איש מעורב בחיי הקיבוץ, בחברה, בפוליטיקה הארצית, והירבה לעסוק בענייני השומר הצעיר שהיה חלק בלתי נפרד מזהותו.
קיבוצניק בכל רמ”ח איבריו, יחד עם היותו איש העולם הגדול, איש משפחה.

דב היה איש של אנשים.