נולד בסופיה, בולגריה 
עלה ארצה ב 1940
נפטר בקבוץ חצור, ישראל 

בנם של שרה וניסים בידז’רנו
בעלה של צביה ז”ל
אביהם של עוזי, גלעד ז”ל ועירית

קורות חיים:

בידג’ו נולד בסופיה שבבולגריה בשנת 1913. כשהיה בן שלוש נפל אביו במלחמה ולמרות התמיכה הממשלתית לאלמנה המצב בבית היה קשה. לאחר כמה שנים דאגו קובי משפחה להכניס אותו לבית היתומים של הקהילה. זה מוסד מטופח ובידג’ו זכר את שנותיו שם כמלאות חיים תוססים, יצירה, רעות ושמחת נעורים.
עם סיום כתה ח’ חזר למשפחה, נרשם לבית ספר למסחר ולמד הנהלת חשבונות וכלכלה. באותו זמן גם הצטרף לתנועת “השומר הצעיר”. מאוחר יותר, כבוגר התנועה, היה פעיל בעיקר בעניני כלכלה וארגון, בגזברות ההנהגה הראשית, בארגון “מושבות” הקיץ, ויותר מאוחר, בהוצאת עתון התנועה בבולגרית, “הנוער”.
בסופיה התנהלו חיים תרבותיים ופולטים אינטנסיביים וחברי התנועה היו מעורים בכל. לבידג’ו עצמו היו מהלכים רבים בים האינטליגנציה היהודית, בעיקר הפרו- קומוניסטית. נוסף לצרפתית של בית הספר הוא לימד את עצמו גרמנית ולעיתים תירגם מאמרים מעיתון הגולים הגרמנים והכין סקירת ידיעות.
עוד בתקופת הלימודים החל לעבוד בניהול חשבונות כד לתרום לפרנסת המשפחה. בסיום בלימודים התחיל לעבוד במפעל לשמנים ותמרוקים שנהפך לקונצרן גדול; כעובד בכיר וותיק נהנה בידג’ו מהערכה והכרה ויכול לפרנס את משפחתו בכבוד.
אחותו הצעירה עלתה ארצה לפניו והגיעה לקיבוץ מסילות. בידג’ו ואמו נרשמו לעליה בלתי ליגלית בספינה “ליברטאד” שהפליגה עם 300 מעפילים ביוני 1940. לאחר 31 יום של תלאות בים הם נעצרו על ידי הבריטים והובלו לעתלית. כאן נבחר בידג’ו לנציגם של המעפילים בפני שלטונות המחנה. הוא שהה בעתלית 11 חודשים ועם השחרור בא לקיבוץ בראשון.
בראשון לציון הקים בידג’ו משפחה עם צביה. נולדו להם שלושה ילדים – עוזי, גלעד, ועירית. גלעד נפל במלחמת יום הכיפורים כשהוא בן 24.
בידג’ו למד שלוש שנים הנדסאות בנין ושנים רבות, מאז שנות ה- 50, ריכז את הבניה בחצור. אחד הפרויקטים הראשונים והגדולים שלו היה הקוטג’ים, אז פאר הבניה בתנועה הקיבוצית. במשך השנים פיקח על בנית בריכת השחיה, הקומונה-מכבסה, “אמן”, המוסד, ואולם הספורט. לא רק פיקח על הבניה אלא עסק גם בתכנון. היה לו חלק פעיל בדיון על מיקום הבריכה, בניצול שטח באולם הספורט למשרדים, ובכלל בתכנון אזור השירותים בחצור. היה לו קול שקט ולא זכור שהרים קולו על מישהו, אך היו לו דעות נחרצות וידע לעמוד עליהן.
שלוש שנים היה פעיל במחלקה לבניה של הקיבוץ הארצי. הוא היה גם מרכז קניות וגזבר. כאשר מסר את ריכוז הבניה לידיים צעירות הוא עבר ל”אמן” והתמסר לעבודתו בריושם המלאי בעזרת המחשב. הוא תרם רבות בשטטח זה.
בצעירותו עבד בחריטה על עץ. בשעות הפנאי של שנותיו האחרונות התחיל לגדל דלועים ולצייר ולחרוט עליהם. עבודותיו העידו על כשרון בשטח הזה, אולם לא הספיק לעשות הרבה.
הוא נפטר ב- 9 לאפריל 1988, כ”ב ניסן תשמ”ח.