נולד בפולין 
עלה ארצה בשנת 1939
נפטר בקיבוץ חצור, ישראל

בנם של לאה וישראל גוטלבסקי
בעלה של רבקה ז”ל
אביהם של תמר, לאה, אהוד ושיבולת

קורות חיים:

אריה נולד בעיירה איביה בפולין ב- 5 לאפריל 1918.
הוא גדל במשפחה דתית. אביו ישראל, היה חזן, מוהל וגבאי, ואמא לאה עקרת בית.
לאריה היו שלוש אחיות: שולמית, אסתר ודבורה.

בנערותו הצטרף לתנועת השומר הצעיר כאשר הוא שומר זאת בסוד ממשפחתו. בחיפוש אחר מקורות פרנסה היגרה המשפחה בשנת 1935 לדרום אפריקה, ואריה אז בן 15. המשפחה התמקמה בפרבר של יוהנסבורג בו מרוכזים היהודים.
אריה מצטרף לקבוצת נערים ונערות מהגרים מאירופה, אשר היוו את הגרעין המייסד של תנועת השוה”צ בדרום אפריקה, שם הכיר את רבקה.
הוא עלה לארץ (בניגוד לדעת הוריו) בשנת 1939, לפני שהתיישב, סייר בכמה קיבוצים ובחר להתמקם בקיבוץ ארץ ישראלי ג’ בראשון לציון (לימים קיבוץ חצור).
מראשון הוא יוצא עם הפלוגה שנשלחה לבית-גן להקים בסיס להתיישבות בגליל. בשובו הוא נשלח לעבודה במפעל לייצור לבנים “סיליקאט”.
רבקה עולה לארץ שנתיים אחריו ומצטרפת אליו לקיבוץ בראשון.

בשנת 1943 נולדה תמר הבכורה, ובעיצומה של מלחמת השחרור נולדה לאה. אריה שימש אז כגזבר הקיבוץ.
ב- 1949 יצאה המשפחה עם שתי הבנות הצעירות לשליחות של השוה”צ בדרום אפריקה, שם שהו שלוש שנים.
עם חזרתם מהשליחות אריה מקבל את מינוי הנהג של משאית הקיבוץ.
ב- 1955 נולד אהוד, ואריה שוב מתמנה לגזבר.
במשך השנים הבאות פועל אריה במסגרות פוליטיות ובוועדות בקיבוץ.
ב- 1958 מתמנה אריה למרכז המשק ואחר כך כמנהל אמן.
ב- 1961 נולדת שיבולת וב- 1967 מצטרף שועה למשפחה.
בשנת 1969 מתמנה אריה למנהל קרן השוה”צ. שנה לאחר מכן חלתה רבקה במחלה קשה, חשוכת מרפא, אשר ממנה נפטרה כעבור עשר שנים, בהיותה רק בת 60.

בין השנים 1974-5 והוא בן 56, יצא ללמוד באוניברסיטת באר שבע בקורס למדעי ההתנהגות. בסיומו ישמש כמזכיר המוסד החינוכי צפית, אחר כך הוא חזר לנהל את אמן לחמש שנים נוספות.
בתחילת שנות ה- 80 מתחיל הרומן עם עליזה. אריה שוב יוצא לפעילות חוץ, הפעם ריכוז המחלקה הפרסונאלית של הקיבוץ הארצי, ושוכר חדר בתל אביב בביתה של עליזה.
עם עליזה הם מרבים לטייל בארץ ובחו”ל, וביחד נהנים מחיי תרבות עשירים.
עתה התרחבה המשפחה. עם ילדיה ונכדיה של עליזה הוא יוצר קשרים חמים.
מ- 1988 ניהל במשך 11 שנים את קרן חבצלת, לתרבות ואמנות של הקיבוץ הארצי עד שפרש בגיל 80. הוא המשיך לכהן כחבר בהנהלה ולהשתתף בישיבותיה 10 שנים נוספות. עם פרישתו עוברת עליזה לחצור. למרות קשיי ההסתגלות, ממשיך הזוג לקיים חיים פעילים, כאשר אריה נוהג ומביא אותם לאירועים משפחתיים, חברתיים ולבילויים ברחבי הארץ כולה.
במשך השנים נולדו לאריה 14 נכדים ו- 7 נינים.

לאחר יום הולדתו ה- 90, שנחגג ברוב פאר והדר, הגיע המשבר הראשון. בשובו מאשפוז הוא עובר למרכז בריאות. שם זכה לטיפול מסור מהצוות והמשפחה, וכמובן המשיך גם שם להיות דמות מרכזית המשפיעה על הסובבים אותו, עד יומו האחרון.

המשפחה