שבעת ימים הייתה ושבעת סבל. המחלות התאכזרו אליה ובשנים האחרונות חרתו בה פגמיהן ושינו את דמותה ללא הכר. אך בנה חנן זוכר גם אישה אחרת. נמרצת הייתה וחכמה. היה זה בזמן כיבוש צרפת ע”י הגרמנים. היא אירגנה את המשפחה כדי לעבור את הגבול ברגל באישון לילה בעזרת מבריח. לשני הגרמנים שבדקו אותם ידעה לענות ולנצל שהייה קצרה כדי לדחוף את כולם הלאה..
אסתר גולדשטיין נולדה בוורשה למשפחה יהודית מסורתית. בתקופת השפל הכלכלי ורדיפות היהודים היגרה לצרפת. בפריז הקימה משפחה ושם נולדו לה שלושה בנים. עם שיפור המצב עזרה ליתר בני המשפחה להגיע לפריז אך ההורים שלה לא הספיקו להגר לצרפת וניספו במלחמת העולם השניה.
בזמן כיבוש צרפת ע”י הגרמנים נאלצה לברוח עם בני משפחתה לדרום צרפת. בתושיה ובאומץ לב אירגנה את הבריחה והצליחה להביא את כל בני משפחתה לליון.
חייה היו תמיד חיי עמל וכאשר התאלמנה החליטה להצטרף לבנה בקיבוץ חצור. בגיל 60 עלתה ארצה והייתה עולה חדשה לכל דבר. התעקשה ללכת לאולפן בקיבוץ וידעה עברית. היא קיבלה בת חוץ לטיפול ולאמוץ.