נולדה בניו יורק, ארה”ב
עלתה ארצה בשנת 1946
נפטרה בקיבוץ חצור, ישראל 

בתם של אריה ומרים שקולניק
אשתו של אברהם הלוי ז”ל
אימם של מיקי, יאיר ורמי

קורות חיים:

פנינה נולדה בעיר ניו יורק, ברובע הברונקס ב-30 לספטמבר 1921, להוריה, מרים והארי שקולניק. אביה של פנינה נולד בפולין ואימה נולדה בבילארוס. לפנינה היו 5 אחים ואחיות: 4 אחים ואחיות מנישואין קודמים של אביה, ואחות – נטי, מנישואיו השניים לאימה.
פנינה גדלה בניו יורק בתקופה של עוני, מצב כלכלי קשה ואבטלה גדולה בכל ארה”ב. בשנת 1929, עם קריסת הבורסה, החלה תקופה של שפל כלכלי קשה, שנתן את אותותיו גם בבית משפחת שקולניק, שסבלה גם היא ממצוקה כלכלית.
אביה של פנינה היה גזרן בבית חרושת, הוא היה אדם מאוד דתי ואף שימש כגבאי בבית הכנסת. אביה רצה מאוד שפנינה תקבל חינוך יהודי, תלמד עברית ותכיר את מורשת ישראל, ולכן שלח את אותה להתחנך בבית הספר היהודי בברונקס.
בבית הספר פגשה סבתא לראשונה את שליח השומר הצעיר, ובעקבות זאת הצטרפה לתנועה בגיל 13. למרות שאביה של פנינה לא אהב את אופייה החילוני של התנועה, הוא היה מאוד גאה בה על דרכה הציונית, ובמיוחד על עלייתה ארצה בשנת 1946. התנועה הייתה עבור פנינה דרך חיים, ובה היא למדה על שוויון וצדק, ושם גם פגשה בסופו של דבר את בעלה לימים ואבי ילדיה – אברהם הלוי.
לאחר סיום לימודיה התיכוניים, החליטה פנינה לעלות ארצה, עזבה את בית הוריה ועברה עם הגרעין שלה, קיבוץ אמריקאי ד’, שנועד לעלות לקיבוץ עין-דור, לבית משותף בברוקלין, שנועד להכשיר את הגרעין לחיי שיתוף קיבוציים. לאחר שנת מגורים משותפת בברוקלין, יצאה פנינה לשליחות מטעם התנועה בניו ג’רזי, שם עבדה בזמן מלחמת העולם השנייה כמבקרת איכות במפעל לתחמושת. בשנת 1942 יצאה להכשרה בהייטס טאון ניו ג’רזי, שם פגשה לראשונה את הלוי, שחיזר אחריה במרץ. בשנת 1944 יצאו פנינה והלוי יחדיו לשליחות מטעם השומר הצעיר בסיינט-פול מינסוטה ובשנה זו גם התחתנו.
בשנת 1945, לאחר סיום השליחות במינסוטה, ולאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה, נשלח הלוי להצטרף לצוות של אנייה שהובילה ניצולי שואה לארץ ישראל ואילו פנינה נשארה תקופה קצרה לבדה בסיינט-פול. כעבור זמן קצר, קיבלה פנינה סרטיפיקט לכניסה לארץ ישראל, וב-1946 עלתה לארץ.
ביוני 1946 הגיעה פנינה לראשל”צ, שם מוקם בתחילה הקיבוץ לפני עלייתו לקרקע בחצור והצטרפה לקיבוץ ארץ-ישראלי ג’ ולגרעין הבולגרי. הלוי, שסייע כאמור בהעלאת ניצולי שואה לארץ, הגיע חודשיים אחריה והיה בין הראשונים לעבור לחצור.
זמן קצר לאחר מכן, במחצית 1947, עברה גם פנינה לחצור, שם הקימה עם הלוי את ביתם ומשפחתם. בחצור נולדו 3 בניהם של הזוג – מיקי, יאיר ורמי, שהולידו לפנינה והלוי 12 נכדים. פנינה הייתה למרכז המשפחתי ואהבה לשמח ולארח את כל באי הבית.
לאורך חייה עבדה בחינוך, במטבח ובניהול הכלבו בקיבוץ.
ההוויה החברתית והתרבותית הייתה חשובה לה מאוד. פנינה אהבה את חיי התרבות בקיבוץ, ולקחה חלק פעיל בחגים, בהצגות, מופעים ואירועים למיניהם.
החל משנת 2006 חלה התדרדרות במצבה הבריאותי של פנינה והיא עברה להתגורר במרכז הבריאות, וזכתה לחוג עם משפחתה את יום הולדתה ה – 90.