נולד  בוידין, בולגריה
עלה ארצה בשנת 1939
נפטר  בקיבוץ חצור, ישראל

בנם של מרים ויוסף
בעלה של מלוינה ז”ל
אביהן של נוגה, אראלה ונאוה

\

קורות חיים:

נולד ב- 16 במרץ בעיר וידין הנמצאת בגבולה הצפוני של בולגריה, על שפת נהר הדנובה. הבכור מבין 4 ילדים ולו אחות ושני אחים.

בילדותו למד בבית-ספר יהודי, אך לא בשפה העברית. בגיל 14 עברה המשפחה לעיר סופיה. ג’קו הלך לקן ה”שומר-הצעיר” בעיר ורכש חברים רבים. עם גמר התיכון נרשם לאוניברסיטה בשביל שלא יגויס לצבא הבולגרי. היות וממשלת בולגריה התחילה להתכונן למלחמת העולם השנייה גויסה כל כיתת הרפואה בה למד, וג’קו שירת כקצין בצבא הבולגרי כשנה ושמונה חודשים.

במאי 1939 עלה ארצה באוניית “טייגר היל” שהיתה אונייה של כל תנועות הנוער החלוציות. העלייה היתה קשה ומלאת הרפתקאות, המים אזלו, אוכל לא היה, ופרצה מגיפת דיזנטריה.
ב- 1 לספטמבר 1939, יומה הראשון של מלחמת העולם השנייה, הגיעה האונייה לעיר תל-אביב. זמן קצר אחר-כך, התיישב עם הגרעין שלו בקיבוץ מעברות.

במעברות פגש את מלוינה, שנשלחה לעבוד שם, והם החליטו לקשור את חייהם יחד. בקיבוץ מעברות הגרעין שהה שנה וחצי. משם התאחדו עם הגרעין הארצישראלי ג’ ובשנת 1942 ייסדו את קיבוץ ארצישראלי ג’ בראשון לציון. לאחר כשנה וחצי הצטרף לבריגדה, שם היה בפלוגה ג’ המורכבת מחברי קיבוצים ומושבים. הם לחמו בגרמנים בחזית האיטלקית. מאיטליה עברו צפונה והגיעו להולנד. שם עם גמר המלחמה רבים מבין חיילי הבריגדה פשטו מדיהם ובדרך מחתרתית אספו את שארית הפלטה של יהדות המחנות ובאוניות מחתרתיות העלו אותם ארצה.

עם גמר המלחמה השתחרר מהצבא והגיע למחנה של הקיבוץ בראשון-לציון. בראשית 1948 הקיבוץ עבר להתיישבות בחצור.

בחצור הוחלט שג’קו יצא להשתלמות וילמד הוראה, וכך החל לעבוד עם הקבוצה הראשונה של ילדי חצור, קבוצת “חרמש”. כשעזב את החינוך היה פעיל בסניף יפו של מפ”ם, שם התיישבה רוב העלייה הבולגרית, וחבר מרכז “הפועל”. ג’קו אהב כדורעף, שיחק שנים רבות וכמזכיר “הפועל” ליווה את הנבחרת למשחקים בחו”ל. אחר-כך עבר לעבודה בנגריה, בה עבד עד שנותיו האחרונות.

ג’קו היה נשוי למלוינה ואב לשלוש בנות: נוגה, אראלה ונאוה, וסב ל – 7 נכדים.