נולד ברוסיה 
נפטר בקבוץ חצור, ישראל

בנם של נאוה ויעקב גורדון
בעלה של רות
אביהם של רון ואיתי

קורות חיים:

עמנואל נולד ברוסיה בינואר 1918. בגיל רך עלה ארצה עם הוריו. ילדותו ונעוריו עברו עליו בתל אביב. היתה זו תל אביב הקטנה שעיקר נופה היו רחובות לא רבים, חולות וים. אך שררה בה רוח חלוצית וקרבה בין התושבים.
עמנואל למד בבית הספר לבנים והמשיך בגימנסיה הרצליה. בגיל 14 הצטרף לתנועת השומר הצעיר והיה חבר בקבוצת “אל יאוש” בקן תל אביב. בכיתה י”ב בחר במגמה החקלאית וזה חייב את השכלות במקווה ישראל במשך שנתיים. ב-1936 הצטרף לגרעין המייסד של קיבוץ ארץ ישראלי ג’ שעבר למושבה בראשון לציון. כאשר נפלה ההכרעה על הקמת המצפה בנגב עמנואל נשלח ל”גבולות” והוטל עליו להיות אחראי על הנוטרים. זה היה בשנים 1940-1942.
בשנים 1947-1946 יצא לארצות הברית להתמחות במיון אפרוחים ובגידול עופות. בשהותו בארה”ב הגשים משאלת לב ושילב את הכשרתו המקצועית עם לימוד מוזיקה ונגינה. בחוזרו ארצה מצא את הקיבוץ נאחז בגבעות חצור ויסד את ענף הלול. שנים רבות ריכז את הענף, פיתח אותו, הקים בית אימון וקיבל עליו את עול משלוחי הלילה אות סידורי ההעמסות. אחרי זמן התברר שליד שדה התעופה אין אפשרות לגדל מטילות רווחיות, הענף עמד בספק. הענף עבר שינוי כאשר הוחלט לגדל הודים. עמנואל השקיע מאמץ ומחשבה בהקמת הסככות והקים דור צעיר של לולנים מקצועיים.
ב-1949 הגיעה רות עם גרעין תנועתי להכשרה בחצור ולאחר כמה זמן קשרה את חייה עם עמנואל. המשפחה התרחבה עם רון ואיתי.
לאורך כל השנים עמנואל היה פעיל בתחום התרבות והחברה. לא היה טכס חג ביכורים, ליל סדר, ערב זיכרון או חתונה בלי צלילי החליל שלו. הוא היה מלווה חבורות זמר, ערבי שירה והיה הרוח החיה בארגון קונצרטים. הוא נמצא בכל הרכב של תזמורת. המוזיקה היתה נשמת אפו, חוויה קיומית.
הוא היה חבר קיבוץ במלוא מובן המלה. הוא ריכז את ועדת החברים והיה חבר בועדות תרבות וחגים.
לאחר פרישתו מענף הלול הוא היה אחראי על המתנדבים. הוא העניק לצעירים הבאים לשהות בקיבוץ ממרחקים ובמקומות שונים טיפול מסור, דואג וממושך.
עמנואל היה איש עבודה וידע להיות בצוות עובדים, איש רגיש ובעל חוש מחודד לסבל אנושי. הוא העניק לקיבוץ מאומנותו המוזיקלית, העשיר את החברה בהבנתו האנושית.

יהי זכרו ברוך.
טובה נחתומי.