נולדה בצ’רניגובקה, אוקראינה 
עלתה ארצה בשנת 1921
נפטרה בקבוץ חצור, ישראל

בתם של חיים ובת שבע דרוזד
אשתו של יוסקה ז”ל
אמם של עמרי ז”ל ויעל

קורות חיים:

בתיה רמות לבית דרוזד (Drozd) נולדה ב- 1918 בעיירה צ’רניגובקה באורקראינה, ליד חצי האי קרים. הבית היה בית ציוני. הוריה סיכמו עוד בחתונתם לעלות לא”י והקדישו לכך את כל חסכונותיהם.

עוד בהיותה תינוקת, בעקבות פרעות פטלורה ביהודים, ברחה המשפחה מביתה בחיפזון, במטרה לעלות לא”י והשאירה את כל רכושה מאחור.
לאחר שלוש שנות נדודים ותלאות, הגיעה המשפחה ארצה והתיישבה בת”א. הם בנו את ביתם בקצה החולות, על שפת הביצה, שלימים ניטע עליה גן מאיר.

בתיה למדה בבי”ס “תל נורדאו” עד כיתה ט’. בכיתה ז’ הצטרפה לתנועת השומר-הצעיר. מאוחר יותר היתה ממקימי הגרעין של קיבוץ ג’ במשמר העמק. ההורים רצו שתסיים תיכון אבל היא רצתה ללכת לתנועה ולהקים קיבוץ. בשנות פעילותה בתנועה היתה חברה בהנהגה הראשית, הקימה את קן רמת-גן, קן ראשון וקן אביחיל (לימים קן נתניה). לאחר מכן הדריכה את הנוער בבית-אלפא, גם היתה שותפה לעליה על הקרקע של תל-עמל. הקיבוץ הראשון לחומה ומגדל.

בתום הפעילות התנועתית, חזרה בתיה והצטרפה סוף סוף לגרעין בראשון.

בתקופת הישיבה בראשון היתה מרכזת ועדת חברים וועדת חינוך. לכבוד הולדת הבת הבכורה של הקיבוץ, ארגנה חודשיים של לימודי ערב בנושאי חינוך לכל חברי הקיבוץ. במסגרת מפעל זה נחוג ביוזמתה יום הילד הראשון והועלתה ההצגה “הצרצר והנמלים”.

היא נשלחה להכשרה בבית גן, שם החלה החברות עם יוסקה, למרות שהכירו עוד שנים קודם בקן תל אביב ובגרעין. עמרי נולד כשיוסקה כבר היה בפלמ”ח. בתיה גידלה אותו בשנותיו הראשונות כמעט לבד. כשיעל נולדה – במלחמת השחרור, יוסקה שוב היה מגויס ולחם בנגב.

בחצור עבדה בתיה, בעיקר, בחינוך ובהוראה. היא היתה מדריכה של חברת הנוער שהקימה את קיבוץ דביר. עבדה עם ילדים כמורה מיוחדת והלכה ללמוד הוראה בסמינר הקיבוצים. בתיה היתה מורה של קבוצת “דגן” וקבוצת “שחף” באלומה.

בשנים מאוחרות יותר עבדה בגדרה במפעל “בעור הבערות”, שם לימדה נשים מבוגרות קרוא וכתוב.

שנים רבות היתה מורה לעברית באולפן, ואחר כך באופן פרטי לחברים חדשים, עולים ומתנדבים.

בתיה איבדה את יוסקה לפני כ- 30 שנה, וחיה מאז לבדה.
לפני כחמש שנים שכלה את בנה – עמרי.

בתיה היתה היחידה מבין שמונה אחים ואחיות שזכתה להגיע לבגרות ולהקים משפחה.
השאירה אחריה שבעה נכדים ושבעה נינים. כן ירבו.