נולד בקיבוץ חצור, ישראל
נפטר בקיבוץ חצור, ישראל

בנם של פנינה ואברהםהלוי
בעלה של נעמי
אביהם של רם, תמר, דניאל ויהונתן

קורות חיים:

בחרנו להתחיל את המסע האחרון של מיקי מביתו שאהב, ליד גינת האבנים, שבנה וטיפח באהבה רבה במשך כל השנים בהן חי כאן.

מיקי (מיכאל) נולד, גדל וחי את כל חייו כאן בקיבוץ חצור. הוא נולד בעיצומה של מלחמת העצמאות בתאריך 12.2.1948 להוריו פנינה ואברהם הלוי ז”ל, שעלו שניהם מניו יורק במסגרת קיבוץ ארץ-ישראלי ג’ של השומר הצעיר.

מיקי היה הבן הבכור מבין שלושה אחים, אח גדול ליאיר ורמי, וכמקובל בקיבוץ, הוא גדל והתחנך בחינוך-המשותף ובילה זמן קצר יחסית בבית ההורים.

בנעוריו, אותם העביר במוסד החינוכי שבקיבוץ, ממש לא רחוק מכאן, הצטיין בספורט, ציור ונגינה במנדולינה.

בשנת 1966 התגייס לצבא והוצב בחיל השריון בגדוד 52. את הטירונות עבר בבסיס חצור בטווח “יריקה” מהבית. במלחמת ששת-הימים שפרצה זמן לא רב לאחר מכן, בטרם סיים את הכשרתו המקצועית, הוצב באזור בסיני, ושם גם שירת בזמן מלחמת ההתשה עד לשחרורו משירות סדיר.

לאחר השחרור מיקי חזר לקיבוץ חצור והחל לעבוד ב”שלחין”, שם גם שימש כרכז הענף.

בין לבין פרצה מלחמת יום כיפור שבה שירת בגזרה המרכזית בסיני.

בסוף שנות ה-70, אחרי ריכוז ענף השלחין, מיקי יצא למה שכונה אז “שנת חופש” והיום ידוע יותר כטיול הגדול שאחרי הצבא. הוא בילה חצי שנה אצל המשפחה בניו יורק, שם עבד במפעל לאריזות מיץ, טייל כמה שבועות ברחבי ארה”ב וקנדה, ולאחר מכן נסע לבד למזרח הרחוק וביקר בבורמה, נפאל, הודו ויפן. משם הוא לקח אוטובוס חוצה אסיה ללונדון ועבר בדרך גם במקומות שהיום אפשר רק לחלום להיכנס אליהם כמו איראן ואפגניסטן.

לאחר שחזר מהמסע שלו בחו”ל מיקי המשיך לעבוד בשלחין ואחר-כך יצא לעבוד כמרכז “ועדת מגדלים” של כותנת הדרום, שם עבד במשך שלוש שנים.

משנת 1988 מיקי עבד בהנהלת החשבונות של הקיבוץ ועד לאחרונה הוא גם שימש כמנהל החשבונות הראשי של הקיבוץ והיה דמות מרכזית בניהול הכלכלי של הקיבוץ ובשינויים הכלכליים-חברתיים שהוא עבר בשנים האחרונות.

בשנת 1985 מיקי התחתן עם נעמי, שהביאה אתה למשפחה את רם, ויחד הם הביאו לעולם את תמר, דניאל ויוני. בשנת 2007 גם נוגה הצטרפה למשפחה ולאחר מכן הגיעו הנכדים הנפלאים שמיקי כל כך אהב – נועם, זיו ורון.

מיקי היה איש משפחה דאגן, וליווה את ילדיו בכל צעד ושעל מלידתם ועד לפסיעותיהם העצמאיות כעת, כשכל אחד ואחת בוחרים את דרכם. מיקי היה מעורב עד עמקי נפשו בכל מה שעובר על ילדיו, הם היו משוש חייו והוא עקב וליווה אותם גם במחזות הרחוקים שאליהם נדדו לאחרונה.

מיקי היה תמיד אדם מופנם וצנוע אך רב-גוני ומוכשר להפליא. היה קפדן ודייקן בכל מעשיו וכך דרש גם מסביבתו הקרובה והרחוקה כאחד. גם בתחביביו עסק במחויבות של מאה אחוז, לא פחות ולא יותר. הגינות המיוחדות מסביב לבית, הספורט שמילא אותו, עד שהוא היה נראה לאחרונה כמרחף בהליכתו על פני שבילי הקיבוץ, מוזיקה מגוונת ועוד.

לפני כ-3 חודשים התגלתה אצל מיקי המחלה הקשה ומצבו התדרדר באופן אכזרי ומהיר מהמצופה. אתמול בבוקר נפטר במיטתו בביתו כשסביבו משפחתו האוהבת.

אנו מלווים היום את מיקי בדרכו האחרונה ומתחילים את המסע מול העץ ששתל, הגינות שטיפח והבית שכה אהב.

יהיה זכרו ברוך!