בואנה עזריה נולדה בעיר וידין בבולגריה. משפחתה ישבה דורות רבים בבולגריה ובאותה עיר וידין על שפת הדנובה, לא רחוק מהגבול היוגוסלבי.
היא התאלמנה בגיל צעיר יחסית, וכל מעייניה ודאגתה היו לשתי בנותיה, שבל יחסר להן דבר. חיו בצנעה ובצמצום אך לא מנעה מהן המשך ההשכלה וגם בית ספר תיכון.
כאשר נכנסו שתי הבנות לתנועת “השומר הצעיר” קיבלה את העובדה בהבנה למרות תוכניותיה שתלמדנה באוניברסיטה ותשארנה על ידה. במשך הזמן גם השלימה עם שאיפתן לעלות לארץ ישראל.
ביתה היה תמיד פתוח לחברי התנועה. פרוץ מלחמת העולם השניה הביא לה את הטלטולים ואת הסבל שהיו מנת חלקם של היהודים בבולגריה. לאחר המלחמה הגיעה ארצה עם העלייה הגדולה מאותה ארץ והצטרפה לבתה בקיבוץ. התלהבה מהכל בקיבוץ, קיבלה באהבה את התנאים הקשים במחנה במושבה, ובשנים הראשונות לאחר העלייה לחצור. בהתחלה עבדה ב”אמן” והתגאתה על כך; אחר כך עבדה במחסן הבגדים. תמיד הצטיינה בשקידתה בעבודה.
בסוף חייה עברה מסיבות בריאותיות לגור בבית אבות בחולון. חלמה ודיברה על רצונה לחזור לביתה בקיבוץ אך לא זכתה.