נולדה ברוסה, בולגריה
עלתה ארצה בשנת 1944
נפטרה בקיבוץ חצור, ישראל

בתם של שמעון וג’ויה מרציאנו
אמא של נני כהן

קורות חיים:

סבתא ברטה כהן נולדה בעיר רוסה אשר בבולגריה. בת בכורה היתה להוריה וכזאת נטלה על עצמה את התפקיד של אם לאחיה ולאחיותיה. ביתה היה ביתם והיא ידעה לתת להם הרבה מאהבתה ודאגתה.
בית המשפחה בסופיה תמיד הומה היה אורחים, קרובים וידידים. חברי התנועה היו מרבים לבקר בו ואמא ברטה ידעה להיטיב עם כולם, לתת הרגשה שהאדם רצוי. היא מצאה קשר עם הצעירים ותמכה בהם בשקט למרות התנגדותו של האב. כאשר הבן, נני, הצטרף להכשרה העירונית והיא ידעה שהתנאים שם הם קשים, טרחה להכין מטעמים לכל החברים ולשלחם עם הבת שלא תיפגע הרגשת עצמאותם.

אמא דואגת וחרדה היתה מטבעה. זכור לבנים הרעש הגדול שפקד את בולגריה ב- 1926. ברטה העירה אז את כולם, פקדה עליהם לרדת מהר לרחוב והיא עצמה נשארה מאחור והמשיכה לזרוק בגדים חמים דרך החלון. היא ירדה רק כאשר הבית החל להפגע.
ולאחר מכן גם השקיעה ימים ולילות בטיפול בנפגעים. בכלל, ידיעותיה ברפואה עממית היו רבות והיא נעתרה ברצון לבקשות עזרה מקרובים ושכנים. האינטליגנציה הטבעית שלה וזיכרונה המפליא סייעו לה לרכוש שפות ותרבות חיים רחבה ללא למידה פורמלית.

בהצטרפה לקיבוץ, קודם ביקום ולאחר מכן בחצור, חיפשה דרכים להיות מועילה. הרבתה לרקום רקמות יפות וטובות טעם על הבד הפשוט והזול, ולהכין מטעמים עבור החברים. במהרה רכשה את הדיבור בעברית.

רבים היו המאבקים בחייה. היא המשיכה להיאבק על החיים בהכרה צלולה עד לרגעיה האחרונים, ובסבל רב נפרדה מהם.