נולד בסטפן, פולין
עלה ארצה בשנת 1978
נפטר בקיבוץ חצור, ישראל

בנם של שלמה וסטיסיה ולדמן
אבא של שלמה ולדמן

קורות חיים:

שמואל ולדמן נולד בעיירה סטפן בפולין. גרו בעיירה כ-3000 יהודים שכמעט כולס נספו בשואה, ביניהם מספר רב של בני משפחתו.
הוא גדל באוירה ציונית. ב-1926 עלה ארצה, עבד בסלילת כבישים והיה פעיל בהסתדרות העובדים. ואולם, המשפתחה בפולין התיתמה מהאב וב-1928 חזר שמואל לפולין לדאוג למשפחתו.

כמו במשפחות רבות באירופה, הגרו רבים לעולם החדש. דודו, שכבר התבסס, הביא את המשפחה לקנדה. שם התתתן שמואל עס בת-דודתו רבקה. חייהם המשותפים התחילו בשנות המשבר והם סבלו מחסור כמו כולם. שמואל התחיל לעבוד כגזרן בתעשיית הבגדים. אחרי המלחמה היה לעצמאי. הוא היה ידוע כעובד חרוץ ומהימן וישר בעסקים, דבר שמנע ממנו כנראה להתעשר כמו אחרים.

בשנותיו הטובות תמך במספר מוסדות חינוך וצדקה ובקבוצות פוליטיות קרובות ללבו בקנדה ובישראל. הוא חינך את ילדיו ברוח ציונית סוציאליסטית וזכה לראות את שניהם עולים ארצה. שלמה, שבנעוריו היה חבר השומר הצעיר, הגשים בקבוצנו.

בשנתו ה-57 סבל שמואל ולדמן משטף דם במוח. אמנם התאושש, אבל רבים מכישוריו אבדו, כמו ידיעת העברית והערבית שאותן למד בארץ. מאז דיבר רק אנגלית ויידיש.

לקראת סוף חייו התגשם חלומו הציוני והוא ורבקה עלו ארצה בעקבות שלמה וסנדרה, והבת ברברה שגם היא הקימה משפחה בישראל.
אף על פי שחסר היה לו בית הכנסת, הוא בא לגור בחצור וכאן נהנה משנה אחת של אושר, בריאות טובה יחסית ועבודה במפעל שאהב, על יד הבן ומשפחתו. ב,”אמן”, כמו בכל עבודותיו, הצטיין בחריצותו והתגאה בהשגיו. חברי “אמן” ערכו לו יום הולדת 80 וכולם ציינו את יעילותו בעבודה ומסירותו למפעל.

בשנה האחרונה התדרדר מצב בריאותו, הוא היה זקוק לאשפוז לעתים קרובות וכוחותיו אזלו במהירות. בכל זאת לא עזב אותו החיוך, המלה הטובה לכל אחד שעבר על יד ביתו — לעתים עמד בדרך וחיכה לעוברים ושבים כדי להגיד להם שלום.
בימים האחרונים בבית החולים התגעגע לביתו בחצור וביקש שיחזירו אותו הביתה. הבטיחו לו שיחזור כשיוטב לו אך הוא חזר אלינו כדי להטמן באדמתנו ובזכרוננו.

רחל כ’