נולדה בבוגוטה, קולמביה
עלתה ארצה בשנת 1996
נפטרה בקיבוץ חצור, ישראל

בתם של אלטר וחיה
אשתו של דוד ז”ל
אימם של פאני, נתן, אברהם ואהרון

קורות חיים:

פרלה נולדה בבוגוטה, בירת קולומביה ביוני 1939. בת יחידה לאלטר וחיה, מהגרים מפולין.

בגיל 17 נישאה לדוד, אותו הכירה בתנועת הנוער, ומהר מאוד הם הקימו משפחה בת ארבעה ילדים – פאני, נתן, אברהם ואהרון.

פרלה חלמה ללמוד רפואה אך ויתרה על חלומה והתמסרה לגידול הילדים.

פאני, הבת הבכורה, עלתה לבד לישראל והתחתנה עם יגאל. כעבור מספר שנים היא חזרה לקולומביה עם התינוקת קרן, ותוך זמן קצר נולד גם יאיר. פרלה הקדישה את עצמה לגידול וטיפוח הנכדים. במקביל היא הקדישה זמן רב בטיפול בהוריה שבגרו.

פאני ומשפחתה חזרו לישראל בשנת 1991, ולאחר פטירת הוריה של פרלה בשנת 1996, היא ודוד עלו לארץ והצטרפו לפאני ומשפחתה ולאברהם שעלה אף הוא לישראל. הם החליטו להשתקע באשדוד, ובכך הגשימו את חלומם לגור מול הים . בדירה שהם רכשו גרו דוד, פרלה ואברהם.

פרלה ודוד הקדישו את מרבית זמנם לנכדים. הם היו מגיעים מספר פעמים בשבוע לחצור לבלות עם ארבעת הנכדים – קרן, יאיר, איתי ועמית, והם היו מזמינים אותם בכל שבוע לפיצה על המרפסת שלהם באשדוד.

בשנת 1999 דוד נפטר, ופרלה ואברהם עברו לגור בחצור. פרלה התחילה לעבוד במטבח. בגיל 64 עברה ניתוח בגב שלא אפשר לה להמשיך לעבוד במטבח, ובעקבות כך עברה לעבוד כמבשלת בבית התינוקות ובדיאדה והאכילה דורות רבים של ילדי חצור, ובכלל זה את מרבית ניניה. היא עבדה במסירות רבה עד גיל 75, בו עזבה את עבודתה עקב מצבה הבריאותי. היא התקשתה להיפרד מהמקום שהיה לה לבית.

מרגע זה כל זמנה היה מוקדש לפינוק הנכדים והנינים, בכל דרך אפשרית.

בשנתיים האחרונות סבלה ממחלת הדמנציה, אשר שינתה את חייה מקצה לקצה.

בזמן מחלתה זכתה לקבל בחזרה מהילדים, הנכדים והנינים את כל הטיפול המסור שהיא נתנה לאורך שנים.

פרלה נפטרה בשיבה טובה בשלווה, במיטתה, מוקפת באוהביה, כפי שתמיד רצתה.