ראשיתו של המפעל היא המסגרייה, במחנה הקיבוץ ב’ראשון’, שהיתה מעין בית מלאכה בו הרכיבו ברזי פליז כשאת גופי הברזים רכשו מקבלן (יוצק) בפרדס כץ. 

בעקבות מלחמת השחרור, הפצצת הקיבוץ ע”י הטור המצרי שנעצר באיסדוד (היום אשדוד) ובשל סיבות נוספות , המסגריה פעלה בראשון עד ראשית 1949 ורק אז הועברה לחצור. אפילו מכונת היציקה הראשונה שנרכשה בארה”ב, ע”י יצחק קדם (בעלה של סילביה), ואדי כהן (אבא של יהודית), עבדה ב’ראשון’ לפני שהועברה, עם שאר המכונות, לחצור.

השם אמן הוא ראשי תיבות של שלושה “מפעלונים” שפעלו אז: אלקטרוניקה, מסגריה, נגריה. מקובל לחשוב שאת השם הגה לראשונה יעקב אשל (אבא של אורי). שמו של אמן נקשר בעבר עם יצור של אביזרי  אינסטלציה, השקייה ומחברים מהירים. היום אמן מיצר חלקים ורכיבים מאלומיניום לשוק הרכב. ב70 שנות קיומו אמן הפך מבית מלאכה קטן לחברה בין לאומית גדולה עם 3 אתרי יצור: בישראל (חצור), פורטוגל ובארה”ב. אתר נוסף מתוכנן לקום ברוסיה. מספר העובדים היום ב’אמן ישראל’ 235 ובהם כ 20 חברי הקיבוץ. ב 22 השנים האחרונות מנהלי אמן היו אנשים שאינם חברי הקיבוץ ורק השנה, עם השינוי המבני והפיכת אמן לחברה בין-לאומית (‘קבוצת אמן’) חזר הניהול של המפעל בקיבוץ (‘אמן יציקות’) לידיים “חצוריות” (אנדי). הודות ל 70 שנות קיומו ולקשרים עם מאות לקוחות במשך השנים אמן הוא המפעל\ענף המזוהה ביותר עם השם ‘קיבוץ חצור’.